Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 108a

וּבָאוּ עֵדִים אַקַּמַּיְיתָא, וְהוֹדָה אַבָּתְרָיְיתָא. מַאי?

Traduction

and witnesses come and testify with regard to his first claim that at the time he took an oath that the deposit had been stolen, it was actually in his possession; and he admits with regard to his second claim that it had been a lie and that it had not actually been lost, what is the halakha: Is he obligated to pay the additional one-fifth payment?

Rachi non traduit

ובאו עדים. דכשנשבע היתה אצלו לחייב כפל והדר הודה איהו אבתרייתא:

מאי. מיחייב חומש אהך שבועה בתרייתא או לא:

Tossefoth non traduit

ובאו עדים אקמייתא. תימה דע''כ כשבאו עדים אקמייתא ואומרים באותה שעה ראינוהו ברשותו ונמצא שמכחישין גם שבועה שניה שנשבע שאבד וכשהודה אחר עדים אמאי משלם חומש הא קתני לעיל בברייתא דהיכן פקדוני כו' הודה מעצמו משלם קרן וחומש משמע דוקא הודה מעצמו אבל אחר עדים לא ויש לומר דלעולם בטענת אבד הודה לאחר עדים נמי משלם חומש כדמשמע בסמוך דקאמר מכדי האי שבועה לא מחייבא ליה כפל תחייביה חומש אלא שמע מינה ממון המחייבו כפל פוטרו מן החומש משמע הא היכא דליכא כפל בהעדאת עדים כמו בטענת אבד דמתחייב חומש בהודה אחר עדים ולעיל לאו דוקא נקט מעצמו אלא הוא הדין אחר עדים ואיידי דתנא בסיפא הודה מעצמו גבי טוען טענת גנב תנא נמי ברישא:

מָמוֹן הַמְחַיְּיבוֹ כֶּפֶל פּוֹטְרוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ – וְהָא אִיחַיַּיב לֵיהּ עִילָּוֵיהּ כְּפֵילָא; אוֹ דִלְמָא שְׁבוּעָה הַמְחַיַּיבְתּוֹ כֶּפֶל פּוֹטַרְתּוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ – וְהָא שְׁבוּעָה בָּתְרָיְיתָא, הוֹאִיל דְּלָא קָא מְחַיְּיבָא לֵיהּ כְּפֵילָא, תְּחַיְּיבֵיהּ חוּמְשָׁא?

Traduction

The Gemara explains the two possibilities: Is it being obligated in a monetary obligation that renders him liable for double payment which exempts him from the additional one-fifth payment, and in this case he is liable for the double payment for the deposit due to the witness testimony and would therefore be exempt from the additional one-fifth payment? Or perhaps is it admitting to a false oath that renders him liable for double payment which exempts him from the additional one-fifth payment, and with regard to this latter oath that the item was lost, since it does not render him liable for the double payment, as he took an oath that it had been lost, not stolen, will it render him liable for the additional one-fifth payment?

Rachi non traduit

והא איחייב ליה כפילא. עליה דהאי ממון:

או דלמא שבועה המחייבתו כפל פוטרתו מן החומש. כגון אי הוה מודה השתא אקמייתא אחר העדאת עדים הוה מיפטר מחומש אבל השתא דאבתרייתא אודי והך שבועה לא חייבתיה כפילא תחייביה חומשא והכא ליכא למימר יצא ידי בעלים בשבועה ראשונה דכי אמרינן ליה היכא דאתו סהדי אשבועה שניה דאמרינן אשבועת חנם לא מחייבי כפילא אבל היכא דאודי עלה קיימא לן לעיל (בבא קמא דף קו.) השביע עליו חמשה פעמים כו' דלענין חומש ואשם לא שני ליה בין שבועת עצמו לשבועת דיינין ובלבד שיכפור ממון:

אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע, אָמַר לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק: ''הֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁגָּנַבְתָּ?'' וְהוּא אוֹמֵר: ''לֹא גָּנַבְתִּי''. ''מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי'', וְאָמַר: ''אָמֵן''. וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. וְאִם הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם.

Traduction

Rava said: Come and hear a solution to this dilemma from a mishna (Shevuot 49b): In a scenario where one said to someone from the marketplace: Where is my ox that you stole? And the accused says in response: I did not steal it; whereupon the owner of the ox said: I administer an oath to you, and the accused said: Amen, accepting the oath; and the witnesses testify about the accused that he stole it, he must pay double payment. And if he admitted of his own accord that he stole it, then he must pay the principal and the additional one-fifth payment, and bring a guilt-offering.

Rachi non traduit

אמר לאחד מן השוק. שאין שומר על שורו:

משביעך אני. משום הודה מעצמו דסיפא נקט אבל משום כפל בלאו שבועה נמי מיחייב:

וְהָא הָכָא, עֵדִים הוּא דִּמְחַיְּיבִי לֵיהּ כְּפֵילָא; הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – אִין, אֲבָל הוֹדָה אַחַר עֵדִים – לָא;

Traduction

Rava explains the proof: But here, it is witnesses who render him liable for the double payment, as since the accused was not a bailee, the oath does not render him liable, and yet the mishna teaches that if he admitted of his own accord that he stole it, then yes, he must pay the additional one-fifth payment, but if he admitted after witnesses testified, then no, he is not required to pay the additional one-fifth.

וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שְׁבוּעָה הַמְחַיַּיבְתּוֹ כֶּפֶל פּוֹטַרְתּוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ, אַמַּאי הוֹדָה אַחַר עֵדִים לָא? מִכְּדִי הָא שְׁבוּעָה לָא קָא מְיחַיְּיבָא לֵיהּ כְּפֵילָא, תְּחַיְּיבֵיהּ חוּמְשָׁא!

Traduction

Rava continues: And if it enters your mind to say that it is an oath that renders him liable for double payment which exempts him from the additional one-fifth payment, why does he not pay the additional one-fifth payment if he admitted that it was a false oath after witnesses testified? After all, this oath does not render him liable to pay the double payment, as the halakha that one who falsely takes an oath that the item was stolen pays double payment applies only in the case of a bailee; therefore, the oath should render him liable to pay the additional one-fifth payment, as does any false oath taken with regard to a monetary claim.

אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: מָמוֹן הַמְחַיְּיבוֹ כֶּפֶל – פּוֹטְר(תּ)וֹ מִן הַחוֹמֶשׁ? שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

Rava completes the proof: Rather, must one not conclude from this mishna that it is the monetary obligation that renders him liable to pay the double payment which exempts him from the additional one-fifth payment? The Gemara affirms: Conclude from the mishna that the additional one-fifth payment is dependent upon the type of monetary obligation, and not an oath, resolving Rami bar Ḥama’s dilemma.

בָּעֵי רָבִינָא: חוֹמֶשׁ וּכְפֵילָא בִּתְרֵי גַבְרֵי, מַאי? הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שֶׁמָּסַר שׁוֹרוֹ לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, וְטָעֲנוּ בּוֹ טַעֲנַת גַּנָּב. חַד נִשְׁבַּע וְהוֹדָה, וְחַד נִשְׁבַּע וּבָאוּ עֵדִים. מַאי?

Traduction

§ Concerning the additional one-fifth payment, Ravina raises a dilemma: If the additional one-fifth payment and the double payment are split among two men, what is the halakha? The Gemara explains the dilemma: What are the circumstances? This is referring to a case where one transferred his ox to two people to safeguard, and they stated the claim that a thief stole it from them; one of them took an oath that it had been stolen and subsequently admitted of his own accord that he had lied, and one of them took an oath that it had been stolen and subsequently witnesses came and testified that he had lied. What is the halakha in this case?

Tossefoth non traduit

חד [נשבע] והודה וחד [נשבע] ובאו עדים. נראה דוקא נקט מתחילה הודה דאי מתחילה כפר חד ובאו עדים ואח''כ הודה חד הוו עדים קודמין להודאה ומחייבין תרוייהו כפילא דעדים כשבאו להעיד על שניהם העידו אבל כשהודה חד קודם אע''פ שאח''כ באו עדים יש לומר דפטור והכי משמע בכולה הך שמעתא דמודה בקנס ואח''כ באו עדים דפטור:

מִי אָמְרִינַן: בְּחַד גַּבְרָא קָפֵיד רַחֲמָנָא דְּלָא מְשַׁלֵּם חוּמְשָׁא וּכְפֵילָא; הַאי נְשַׁלֵּם כְּפֵילָא, וְהַאי נְשַׁלֵּם חוּמְשָׁא; אוֹ דִלְמָא, עִלָּוֵי חַד מָמוֹנָא קָפֵיד רַחֲמָנָא דְּלָא נְשַׁלֵּם עֲלֵהּ חוּמְשָׁא וּכְפֵילָא – וְהָכָא נָמֵי חַד מָמוֹנָא הוּא? תֵּיקוּ.

Traduction

Ravina clarifies the possibilities: Do we say that the Merciful One is particular with regard to one man that he does not pay both the additional one-fifth payment and the double payment, whereas in this case, this one about whom the witnesses testified will pay the double payment and that one who admitted of his own accord will pay the additional one-fifth payment? Or perhaps the Merciful One is particular that the additional one-fifth payment and the double payment will not be paid for one monetary obligation, and here too, it is one monetary obligation? The Gemara comments: The dilemma shall stand unresolved.

בָּעֵי רַב פָּפָּא: תְּרֵי חוּמְשֵׁי אוֹ תְּרֵי כְפֵילֵי בְּחַד גַּבְרָא, מַאי? הֵיכִי דָּמֵי? שֶׁטָּעַן טַעֲנַת אָבַד, וְנִשְׁבַּע, וְהוֹדָה, וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת אָבַד, וְנִשְׁבַּע, וְהוֹדָה. אִי נָמֵי, כְּגוֹן שֶׁטָּעַן טַעֲנַת גַּנָּב, וְנִשְׁבַּע, וּבָאוּ עֵדִים, וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת גַּנָּב, וְנִשְׁבַּע, וּבָאוּ עֵדִים, מַאי?

Traduction

§ Concerning the additional one-fifth payment, Rav Pappa raises a dilemma: In a case of two additional one-fifth payments or two double payments with regard to one man, what is the halakha; must he pay twice for the same monetary obligation? The Gemara explains: What are the circumstances? This is referring to a case where one stated the claim that the deposit was lost and took an oath and then admitted that it was not lost, and returned and again stated the claim that the same deposit was lost, and took another oath supporting this claim and again admitted that it was not lost. Alternatively, this is referring to a case where one stated the claim that a thief stole the deposit and took an oath and then witnesses came and testified that he had taken it, and he returned and again stated the claim that a thief stole the same deposit and again took an oath and then witnesses came and again testified that he had taken it; what is the halakha?

Rachi non traduit

תרי חומשי או תרי כפילי בחד גברא מאי. הכי גרסינן:

Tossefoth non traduit

ותרי כפילי. מחמת שנעשה פסול בשבועה שניה משעה שנמצא שקרן בראשונה אין לפוטרו משום דחשוד על השבועה מדרבנן הוא דמיפסל כדמוכח בשבועות (דף מה.) דקתני ושכנגדו חשוד על השבועה ומשמע התם דמדרבנן הוא וכיון דמדאורייתא שבועתו שבועה מחייב כפל:

טען טענת אבד ונשבע והודה וחזר וטען טענת אבד. נראה דל''ג והודה דאם הודה מיד הויא ברשותו להתחייב באונסים משעה שנשבע לשקר ומה שיחזור ויטעון שוב אבד אין כופר כלום ואפי' אמר לאחר שבועה אבד אלא נראה דלא הודה אלא לאחר שבועה שניה ומיהו תימא מאי קמבעיא ליה לרב פפא הא מתניתין היא דמייתי לעיל (בבא קמא דף קו.) השביע עליו ה' פעמים בין בפני ב''ד בין שלא בפני ב''ד וכפר עליו חייב על כל אחת ואחת:

וחזר וטען טענת גנב ונשבע. תימה היאך השביעוהו בית דין כיון שנפטר בבית דין בשבועה ראשונה ואפילו חזר וטען שלאחר שבועה ראשונה נגנב מ''מ למה השביעוהו והלא משבועה ראשונה שנשבע לשקר חייב באונסים נמצא שלא כפר כלום במה שטען שנגנב אחר שבועה ראשונה ואין לומר שבאו לפני בית דין אחר שלא ידעו שכבר נפטר והשביעוהו וכיון שנשבע על פי בית דין (אע''ג) שלא ידעו מיחייב כפל והא דאמרינן לעיל שכבר יצא בשבועה ראשונה היינו שאותו בית דין עצמו השביעוהו וטעו דאין סברא לחלק כלל ונראה דמיירי דאמר ליה בעל הפקדון שוב לאחר שנמצא שקרן בשבועה ראשונה רצוני שתהא עליו שומר חנם כבתחילה וחזר וטען לאחר שעשיתני שומר חנם נגנב ופוטר עצמו שהרי לא נתחייב באונסין במה שעשאו בפירוש ש''ח אבל תימה דא''כ לא הוי חד ממונא דהשתא הפקידו אצלו פעם שניה ומה לי לקחו בידו ונתן לו ומ''ל שלא לקחו אלא אמר ליה בעודו בידו תהא עליו שומר חנם:

מִי אָמְרִינַן: תְּרֵי גַּוְונֵי מָמוֹנָא קָאָמַר רַחֲמָנָא דְּלָא נִשְׁתַּלְּמוּ עִילָּוֵי חַד מָמוֹנָא – וְהָכָא חַד גַּוְונָא הוּא; אוֹ דִלְמָא, תְּרֵי מָמוֹנֵי אָמַר רַחֲמָנָא דְּלָא לִשְׁתַּלְּמוּ עִילָּוֵי חַד מָמוֹנָא – וְהָכָא נָמֵי תְּרֵי מָמוֹנֵי נִינְהוּ?

Traduction

Rav Pappa clarifies the possibilities: Do we say that the Merciful One states concerning two types of monetary restitution, e.g., double payment and the additional one-fifth payment, that they will not be paid for one monetary obligation, but here, it is only one type, merely doubled; or perhaps the Merciful One states concerning two payments of monetary restitution that they will not be paid for one monetary obligation, and here too, they are two payments of monetary restitution, whether in the case of two additional one-fifth payments or two double payments?

תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָבָא: ''וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו'' – הַתּוֹרָה רִיבְּתָה חֲמִישִׁיּוֹת הַרְבֵּה לְקֶרֶן אַחַת! שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

The Gemara suggests a resolution to Rav Pappa’s dilemma. Come and hear, as Rava says: The verse states: ''Or anything about which he has sworn falsely, he shall restore it in full, and shall add the fifth part [ḥamishitav] more thereto'' (Leviticus 5:24). By employing a plural term, ḥamishitav, and not the singular ḥamishito, the Torah added many additional one-fifths for one principal, meaning that one can become obligated in multiple one-fifth payments for the same principal. The Gemara affirms: Conclude from Rava’s statement that this is the halakha.

Rachi non traduit

לקרן אחת. אם כפר וחזר וכפר וה''ה לתרין כפילי:

תְּבָעוּהוּ בְּעָלִים לַשּׁוֹמֵר, וְנִשְׁבַּע, וְשִׁילֵּם, וְהוּכַּר הַגַּנָּב – כֶּפֶל לְמִי? אַבָּיֵי אָמַר: לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, רָבָא אָמַר: לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ.

Traduction

§ The Gemara discusses an amoraic dispute concerning a similar case: If an owner demanded of an unpaid bailee that he return a deposit, and he claimed that it had been stolen from him and took an oath to that effect, and despite being exempt from payment, he paid of his own volition, and subsequently the thief was identified, to whom is double payment paid, the owner or the bailee? Abaye says: To the owner of the deposit. Rava says: To the one in whose possession the deposit was when it was stolen, i.e., the bailee.

Rachi non traduit

תבעוהו בעלים לשומר חנם ונשבע. שנגנבה ונפטר ואח''כ שילם לפנים משורת הדין:

Tossefoth non traduit

רבא אמר למי שהפקדון אצלו. וא''ת דהכא סבר רבא דאע''ג דאטרחיה לבי דינא מקני ליה כפילא ובפרק המפקיד (ב''מ דף לה.) גבי ההוא גברא דאפקיד כיפי גבי חבריה קאמר רבא שפיר עבד דלא אהדר ליה הכא אטרחיה לבי דינא התם לא אטרחיה לבי דינא ויש לומר דהתם שאני דאטרחיה לבי דינא ולא פרע ליה מידי אלא רב נחמן אגבייה לאפדנא מיניה אבל הכא אע''ג דאטרחיה לבי דינא קצת שנשבע לו תחילה מכל מקום הרי שילם לו לבסוף ולא אטרח בי דינא הלכך מקני ליה כפילא:

אַבָּיֵי אָמַר לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן – כֵּיוָן דְּאַטְרְחֵיהּ בִּשְׁבוּעָה, לָא מַקְנֵי לֵיהּ כְּפֵילָא. רָבָא אָמַר לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ – כֵּיוָן דְּשִׁילֵּם, מַקְנֵי לֵיהּ כְּפֵילָא.

Traduction

The Gemara explains their opinions: Abaye says that the double payment is paid to the owner of the deposit; since the bailee troubled him by taking an oath instead of paying immediately, the owner is not willing to grant acquisition of the double payment to the bailee, so it is paid to the owner. Rava says that the double payment is paid to the one in whose possession the deposit was when it was stolen; once he paid, the owner grants acquisition of the double payment to the bailee.

Rachi non traduit

כיון דאטרחיה. שומר לבעלים עד שהביאוהו לבית דין ונשבע אע''ג דהדר שילם לא מקנו ליה בעלים לשומר כפילא בשעת תשלומים:

Tossefoth non traduit

וְקָא מִיפַּלְגִי בְּדִיּוּקָא דְמַתְנִיתִין, דִּתְנַן: הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בְּהֵמָה אוֹ כֵלִים, וְנִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ; שִׁילֵּם וְלֹא רָצָה לִישָּׁבַע – שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ: שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע וְיוֹצֵא; נִמְצָא הַגַּנָּב – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְמִי הוּא מְשַׁלֵּם? לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ.

Traduction

The Gemara explains: And they disagree with regard to the deductive inference to be drawn from the wording of the mishna, as we learned in a mishna (Bava Metzia 33b): In the case of one who deposits with another, i.e., an unpaid bailee, an animal or vessels, and they were stolen or lost, and the bailee paid the owner and did not wish to take an oath, which he may decide to do, as the Sages said that an unpaid bailee takes an oath that he is exempt and is released from the obligation to pay the owner, but may also opt to pay; in such a case the halakha is that if the thief was found he pays double payment, or if the deposited item was a sheep or an ox and the thief slaughtered or sold it he pays the fourfold or fivefold payment. To whom does the thief pay those payments? He pays them to the one in whose possession the deposit was when it was stolen or lost. When the bailee paid the owner for the stolen item, he acquired it and therefore is entitled to any payment of principal or fine paid by the thief.

Rachi non traduit

שהרי אמרו וכו'. ויכול היה ליפטר בשבועה:

נִשְׁבַּע וְלֹא רָצָה לְשַׁלֵּם, וְנִמְצָא הַגַּנָּב – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְמִי הוּא מְשַׁלֵּם? לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן.

Traduction

The mishna continues: If the bailee took an oath and did not wish to pay, and the thief was later found and was required to pay double payment, or he slaughtered or sold the sheep or ox and was required to pay the fourfold or fivefold payment, to whom does the thief pay the money? He pays it to the owner of the deposit, not to the bailee.

אַבָּיֵי דָּיֵיק מֵרֵישָׁא, רָבָא דָּיֵיק מִסֵּיפָא. אַבָּיֵי דָּיֵיק מֵרֵישָׁא – דְּקָתָנֵי: שִׁילֵּם וְלֹא רָצָה לִישָּׁבַע. טַעְמָא דְּלֹא רָצָה לִישָּׁבַע,

Traduction

The Gemara explains the dispute: Abaye inferred the halakha from the wording of the first clause, and Rava inferred the halakha from the wording of the latter clause. Abaye inferred it from the wording of the first clause, as it teaches: If the bailee paid the owner and did not wish to take an oath, the thief pays the double, fourfold, or fivefold payment to the bailee. Abaye infers from here that the reason the thief pays the bailee is specifically that he did not wish to take an oath,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source